הוועדה הציבורית לשינוי מדיניות ביחס לפגיעה מינית בתקופת הילדות (ועדת כץ-בן אור)

📌 מה זאת ועדת כץ-בן אור? הוועדה הציבורית לשינוי מדיניות ביחס לפגיעה מינית בתקופת הילדות (ועדת כץ-בן אור) הוקמה באוגוםסט 2020, בהשראת מודל של ועדה דומה בגרמניה (שמתפשט עכשיו למדינות נוספות). מטרת הוועדה מגולמת בשמה: שינוי מדיניות כדי לשפר את טיפול המדינה בקטינות וקטינים שעברו פגיעה מינית.

📌איך היא מונתה? בניגוד לוועדה בגרמניה ששימשה כמודל, ועדת כץ-בן אור לא מונתה מטעם גורם ממשלתי, ומי שמובילים אותה הם מכון חרוב ובית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל-אביב. * #המדריכה: מה זה מכון חרוב?

📌 מי חברות בה? מייסדת ומנהלת הוועדה היא פרופ' כרמית כץ ויו"ר הוועדה היא השופטת בדימוס נאווה בן אור (ועל כן "ועדת כץ-בן אור").

חברות הוועדה: - מנהלת קמפוס חרוב לילדים עו"ד עפרה בן מאיר - מנהלת הלובי למלחמה באלימות מינית יעל שרר - מנהלת המיזם למניעת התעללות בילדים | מהל"ב עו"ס ענת אופיר - מייסד ומנכ"ל-לשעבר של עמותת לא תשתוק צביקי פליישמן

רכזות: - רכזת צוות המחקר עו"ס אפנאן אטרש נג'אר - רכזת הוועדה עו"ס רחלי ניקולא

📌 עבודת הוועדה ועדת כץ-בן אור ביקשה ללמוד איפה כושלת המדינה בתהליך הטיפול בקטינות וקטינים שנפגעו מעבירות מין, אבל לא מתוך דו"חות וטבלאות של מוסדות המדינה, אלא מתוך הקשבה לעדויות והסיפורים של הנפגעות והנפגעים עצמם/ן, בגוף ראשון. נקודת המוצא של הוועדה זהה לשלנו: בשביל להבין עד הסוף מה דורש תיקון ואיך, יש הכרח לשמוע את מי שעברו בתוך המערכת הזאת.

ועדת כץ-בן אור אספה עדויות מלמעלה מ-500 נשים וגברים שעברו פגיעה מינית בילדות, שדיברו והעידו בפני הוועדה, בגוף ראשון. לכן, מסקנות ועדת כץ-בן אור לא נשענות על השערות, תיאוריות, ודיוני מומחים, אלא על הדבר האמיתי - החוויות שעברו נפגעות ונפגעים.

📌 דו"ח הוועדה בסוף 2021 פרסמה ועדת כץ-בן אור את מסקנותיה והמלצותיה, ובדצמבר הגישה את הדו"ח לנשיא המדינה יצחק הרצוג. בעקבות האירוע הזה, רעיית הנשיא הגברת מיכל הרצוג נרתמה לפרויקט הפיכת מסקנות הוועדה למדיניות. * הגשת דו"ח ועדת כץ-בן אור לנשיא המדינה יצחק הרצוג ורעייתו הגברת מיכל הרצוג * פגישת עבודה במכון חרוב עם הגברת מיכל הרצוג * לקריאת דו"ח הוועדה

📌 מה קרה מאז פרסום הדו"ח? חברות וחברי ועדת כץ-בן אור, יחד עם גרעין אקטיביסטי של נפגעות ונפגעים שהעידו בוועדה, התראיינו לתקשורת, הגיעו לדיונים בכנסת, ולפגישות עם משרדי הממשלה הרלוונטיים (משרד המשפטים, המשרד לביטחון הפנים, משרד הבריאות, משרד הרווחה והביטחון החברתי, ו משרד החינוך). בנוסף, הודות לגברת מיכל הרצוג, נרקם גם שיתוף פעולה עם ד"ר עינת רונן, מנהלת המחלקה לשיתופי פעולה רב-מגזריים במשרד ראש הממשלה.

אנחנו מקוות לעדכונים משמחים בהמשך. בינתיים, כולנו חייבות וחייבים תודה ליותר מ-500 נפגעות ונפגעים ששיתפו, סיפרו והעידו, ועשו את המאמץ הכביר הזה. ויותר מהכל, אנחנו חייבות להן/ם להפוך את עדותן/ם למדיניות, כדי לוודא שאף אחד ואחת לא יצטרכו לעבור את מה שהן/ם עברו.